היי חברים,
היום אני רוצה לדבר איתכם
על חניה בכחול-לבן.:)
"אליהו? הכל טוב איתך?"
ועוד איך!
ותכף תראו איך זה מתחבר לעסק שלכם.
בואו נניח שהוזמנתם לחגיגות המימונה
אצל זוג משפחה ברמת גן,
שגרה בשכונה די מרכזית ברמת-גן,
במיקום נחשק, קרוב להכל.
הווייז לקח אתכם בדיוק לכתובת,
אבל כמובן – אין לכם את האפשרות
לחנות בחניה של הבניין שלהם,
כי החניה היא רק לדיירי הבית.
אתם מסתכלים מסביב,
הרחוב מפורק ברכבים,
שחלקם גם חונים כבר על אדום-לבן,
אבל ממש בצמוד לבניין אליו הוזמנתם,
יש חניון רכבים, ויש בו מקום,
אבל רוצים שם 30 ש"ח לשעת חניה.
מה הייתם עושים?
ממשיכים לחפש חניה ברחובות הסמוכים,
בשאיפה שתמצאו חניה לגיטימית פנויה בכחול–לבן.?
או שאתם נכנסים לחניון ומשלמים יקר?
מבלי לשבת לידכם אני מבטיח לכם
שחלקכם ירגיש שהמחיר בחניון
הוא שוד לאור יום
ואין סיכוי שתשלמו לחניון הזה,
וחלקכם ימשיכו לחפש חניה במקומות אחרים
גם מבלי לכעוס על החניון 🙂
למה אני מספר לכם את כל זה?
כי לעיתים, חיפוש החניה יעלה לכם
יותר מאשר לסגור את הפינה ולשלם לחניון.
למה?
משתי סיבות:
הסיבה הישירה היא:
יתכן מאוד שהדלק שתבזבזו
על חיפוש חניה, ועל תשלום על חניה
(כי כזכור, חניה בכחול–לבן.
עדיין לפעמים בשעות מסויימות עולה כסף…)
יעלה לכם יותר מאשר המחיר שהחניון גובה.
ואני מזכיר לכם שבחיפוש חניה נוסעים לאט,
בהילוך נמוך, ולמי שלא יודע –
ככול שנוסעים על הילוך נמוך, ככה הרכב צורך יותר דלק
(כן כן, גם על אוטומט!).
אבל אני לא מספר לכם את זה
כדי שתתחילו לחפש חניה על 120 קמ"ש
(חס וחלילה!)
הסיבה העקיפה היא
שאתם מחפשים חניה,
ואתם ממשיכים לבלות ברכב,
במקום להיות נוכחים איפה שאתם אמורים להיות.
ואם לא הגעתם לבד למימונה,
כנראה שמי שבא איתכם –
או סובל איתכם באוטו
או סובל מההעדרות שלכם.
איך זה קשור לעולם העסקים?
כי לפעמים (הרבה פעמים) אנחנו מקבלים החלטות,
שלכאורה נכונות,
אבל הן קטנוניות ומסבות יותר נזק מתועלת.
והנה בבקשה 2 דוגמאות מהשגרה העסקית שלי:
1. קבעתי עם לקוח פגישה אחה"צ
הוא הגיע, אבל התלונן שכואב לו הראש,
שאלתי אותו למה,
הוא ענה שהוא לא אכל צהרים היום
כי לא היה לו זמן.
מבינים?
הוא "הרוויח" 30 דק' נוספות של עבודה,
אבל שילם על זה ב-4 שעות של כאב ראש.
וקושי בריכוז בפגישה אסטרטגית חשובה!
2. בעל עסק אחר שליוויתי בעבר,
החליט שהוא לא מוכן לרכוש למשרד מכונת קפה.
סוכני המכירות שלו,
שהבינו את החשיבות של מכונת קפה במשרד
(ארחיב על זה בהזדמנות. אני מבטיח),
היו שואלים את הלקוחות מה הם מעדיפים לשתות,
והיו יורדים לבית הקפה שמתחת למשרד כדי לקנות להם קפה,
מהכסף הפרטי שלהם.
כתוצאה מכך – הסוכנים לא היו מחזיקים מעמד
בעבודה אצל בעל העסק הזה,
וחלק מהלקוחות שגילו שהקפה נרכש מכספם הפרטי של הסוכנים
לא התקדמו בעסקאות.
בשורה התחתונה,
מה שאני מדבר עליו כאן,
הוא נגזרת של המשפט האלמותי
"מה שזול עולה ביוקר"
אבל היה לי חשוב שתראו
שזה נכון לא רק במקרים של הוצאות ישירות,
אלא גם בהחלטות עסקיות.
עכשיו,
אני מבקש מכם.
תפעילו את הראש,
חשבו על מקרים בעבר
שבהם קילבתם החלטה מתוך מקום של חסכון,
שבדיעבד הובילה לבזבוז משאבים רב יותר,
ושתפו אותי בה.
או שאין לכם אומץ.
וגם זה לגיטימי.
פחדנים 🙂
עד כאן להיום.
אום גם אתם רוצים לקבל החלטות נכונות ומהירות שיקפיצו את העסק שלכם
בצורה מהירה ובטוחה,
מוזמנים לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות, הירשמו בטופס למטה
אליהו ארנד – יועץ ומלווה עסקים ויזמים לצמיחה יציבה ובטוחה